מהו בדיוק "חמץ"? ממה עושים "מרור"? ולמה, באמת, גונבים את ה אפיקומן ?

כל מה שרציתם לדעת על חג הפסח ולא היה לכם את מי לשאול. אם לכם יש 4 קושיות, לנו יש 4 תשובות (לפחות...)

מה צריך לנקות לפסח? לפני חג הפסח יש לנקות את החמץ מהבית. אבק איננו חמץ. לעומת זאת שקדי מרק, פירורי לחם, ביסקוויטים מעוכים, רסיסי ביסלי, וסנדביצ'ים שנשכחו בילקוט כל אלו הם חמץ גמור. יש להתמקד בחלקי הבית שבהם שכיח להכניס חמץ. גם המכונית היא חלק מהבית ויש לנקותה ביסודיות. עוד מקומות המועדים לפורענות: משחקי הילדים, מטבח, מקרר, ספה וכדו'.

מהו בעצם חמץ? כל מוצר שמכיל את אחד מחמשה מיני דגנים שבאו במגע עם מים והחמיצו הוא חמץ (חמשת המינים הם: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון). במסגרת תהליכי היצור המודרניים עלול חמץ להסתנן גם למוצרים שאינם ידועים כמכילי דגן, לפיכך יש להקפיד על רכישת מוצרים שנבדקו בידי גוף כשרות מוסמך ומקצועי ונמצאו "כשרים לפסח". סוגים מסוימים של משקאות חריפים, תרסיסי דאודורנט, בשמים, מוצרי קוסמטיקה ותרופות עלולים להכיל חמץ. יש לברר את כשרותם של המוצרים הללו אצל רב מוסמך. בכל מקרה של ספק לגבי כשרותו של מוצר מזון כלשהוא ניתן להיעזר ברבנות המקומית.

איך עושים "מכירת חמץ"? אסור שחמץ ימצא ברשותו של יהודי בימי הפסח, לפיכך חמץ בעל ערך יש למכור מראש לנוכרי. את המכירה מבצעים באמצעות רב מוסמך. בימים שלפני חג הפסח ניתן יהיה למכור את החמץ אצל רבני בתי הכנסת.  חשוב להדגיש - חמץ שעבר עליו הפסח בלי שנמכר אסור לשימוש גם אחרי החג.

מתי עושים "בדיקת חמץ"? בלילה שלפני פסח עושים "בדיקת חמץ". השנה מתקיימת הבדיקה ביום שלישי 7.4.09.

איך בודקים? לפני הבדיקה יש לרכז את החמץ המיועד לאכילה עד שעת ביעור חמץ במקום משומר. נהוג לפזר בבית עשר חתיכות חמץ קודם לבדיקה כדי "למצוא" אותם במהלך הבדיקה. יש להקפיד לעטוף כראוי את החתיכות הללו כדי שלא יתפזרו מהם פרורים.

הבדיקה תעשה לאור נר שעווה. בהעדר נר או במקום שקשה לבדוק באמצעות נר ניתן לבדוק גם באמצעות פנס חשמלי.

קודם הבדיקה מברכים "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ".  בתום הבדיקה יש לעשות "ביטול חמץ". אומרים את נוסח הביטול ומכוונים להפקיר את כל החמץ הנותר ולעשותו כעפר הארץ. להלן נוסח הביטול: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ".

מתי שורפים את החמץ? לאחר הבדיקה משיירים מהחמץ כמות מינימאלית המספיקה לצורכי האכילה בלילה ובבוקר. בערב פסח מותר לאכול חמץ עד שעה 10:35. את החמץ הנותר יש לשרוף עד שעה 11:39 הדלקת נרות  בשעה 18:34.

למה סדר? מטרת ליל הסדר היא לזכור את אירועי יציאת מצרים ולספר אותם לילדינו. במהלך יציאת מצרים נוכחנו לראות כי ה' שולט ביקום. חשוב שילדינו ידעו זאת. מצוות ליל הסדר ומנהגיו  נועדו להפוך את אירועי יציאת מצרים לחוויה בלתי נשכחת.

מהי "מצה"? המצה עשויה מתערובת קמח ומים שנאפו תוך פחות מ – 18 דקות (זמן ההחמצה המינימאלי). אכילתה מזכירה לנו את העבדות וגם את הגאולה – המצה היא מאכל עבדים אולם היציאה ממצרים היתה כה מהירה שאפילו הבצק לא הספיק לתפוח.  בליל הסדר נוהגים להקפיד על אכילת "מצה שמורה" – מצה העשויה מחיטה שנשמרה מפני מגע עם מים מרגע הקצירה לשם מצת מצווה. ניתן לקנות מצות מכונה (מרובעות) או מצות יד.

מהו "מרור"? ירק המשאיר בפה טעם מר זכר ליסורי העבדות במצרים. רצוי לקחת עלי חסה. יש להקפיד להשתמש בחסה נטולת  תולעים (תוצרת "קטיף"). יש נוהגים להשתמש גם בקלח תמחה מגורד.

מהי חרוסת? תערובת תפוחים, אגוזים ויין. זכר לטיט בו התבוססו אבותינו במצרים.

כמה כוסות יין שותים? ארבע. זכר לארבעת שלבי הגאולה. את הכוסות לוגמים בחלקים שונים של ה"סדר". יש להקפיד על סדר זה דווקא. קשה לשתות יין? קחי  מיץ ענבים.  גם הנשים חייבות באכילת מצה, מרור ובשתית ארבע הכוסות.

מה בקערה? בפני עורך הסדר מניחים קערה ובה "זרוע" - פיסת בשר צלויה זכר לקרבן פסח, "ביצה" – ביצה מבושלת, מעט מרור, חרוסת, פיסת כרפס, מי מלח, ושלוש מצות שלימות (זהירות, שביר). במרבית ספרי ההגדה ניתן למצוא ציור הממחיש את אופן סידור הקערה.

"הסבה" מקצועית: את אכילת המצה ולגימת היין יש לעשות  "בהסבה", היינו, תוך כדי נטיה לצד שמאל כמנהג האחמי"ם בימי קדם. לשם כך יש להכין מראש כרים וכסתות וגם כסאות המתאימים להסבה. נשים ובנות אינן מסבות.

והילדים ? חשוב מאוד שיהיו נוכחים במהלך סיפור ההגדה. הילדים הם כוכבי הערב. ספור יציאת מצרים הינו אחד הסיפורים החשובים ביותר שישמעו בימי חייהם. מומלץ להכין  מראש את הסיפור בצורה חוויתית ומרתקת. רצוי שישנו בצהרים, כדי שיהיו ערנים בלילה. כדאי גם לצייד אותם בהגדות מצוירות הממחישות את המסופר.

ליל הסדר נפתח באמירת קידוש. לאחר מכן לוגמים כולם את כוס היין הראשונה. כוסות היין של ליל הסדר צריכות להכיל לפחות 86 סמ"ק יין.

נוטלים ידים ללא ברכה, מטבילים את ה"כרפס" במי מלח, מברכים "בורא פרי האדמה" ואוכלים אותו. ה"כרפס" היא חתיכת ירק. למה כרפס? כדי שתשאל. (פעולות שונות ננקטות במהלך ליל הסדר במטרה לעורר את סקרנות הילדים כדי שיהיו קשובים לסיפור ההגדה).

שוברים את המצה האמצעית, את החלק הקטן משאירים במקום, החלק הגדול נעטף במפה ומוסתר במקום כלשהוא. זהו ה"אפיקומן" המפורסם.

מוזגים כוס יין שני, הילדים שואלים "מה נשתנה", ופותחים בקריאת סיפור ההגדה. חוזרים במנהרת הזמן אלפי שנים ומנסים להרגיש כאילו אנו עצמנו יצאנו בלילה הגדול הזה משעבוד מצרים. חשוב להקפיד על קריאת הקטע המתחיל במילים "רבן גמליאל היה אומר"  ובו ביאור משמעות המצה, המרור וקרבן הפסח.

בתום ההגדה לוגמים את כוס היין השניה, נוטלים ידים עם ברכה, עורך הסדר בוצע את המצות ומחלק לסועדים. יש לאכול לפחות "כזית"  מצה, תוך 9 דקות לפחות. גודל הכזית הוא בערך שלושת רבעי מצת מכונה. גברים וילדים יאכלו בהסבה.

מברכים "על אכילת מרור" ואוכלים 2-3 עלים בינוניים של מרור טבולים במעט חרוסת.

אוכלים כריך עשוי מצה, מרור ומעט חרוסת.

אוכלים סעודת חג.

שובו של האפיקומן. בימי בית המקדש היו אוכלים בשלב זה את קרבן הפסח. בימינו אין קרבן, יש רק זיכרון, ותקווה, ופיסת מצה כתחליף. אוכלים כזית מצה מהאפיקומן, תוך 9 דקות לפחות ובהסבה. אם אין מספיק לכולם אפשר לפתוח גם מצה חדשה.

מוזגים כוס שלישית, מברכים "ברכת המזון", ושותים את היין.

מוזגים כוס רביעית וקוראים פרקי הלל מתוך ההגדה. מודים לה' על הניסים שעשה לאבותינו ומתפללים שיעשה כמה גם לנו.

בתום ההלל לוגמים את היין. מצווה להמשיך ולעסוק בסיפור יציאת מצרים גם לאחר תום הסדר.

היום הראשון של החג הוא יום טוב ואסור בעשיית מלאכה. תפילות חג נאמרות בבית הכנסת. מותר לבשל ולהעביר אש מאש אבל אסור לכבות את האש. יתר ימי חג הפסח קרוים "חול המועד". אין מניחים בהם תפילין ויש להימנע מעבודה מיותרת ולשמור על צביונם חגיגי של הימים. גם היום האחרון של חג הפסח הוא "יום טוב".

ולמה, באמת, גונבים את האפיקומן? גניבת האפיקומן נועדה ליצור סביב ליל הסדר אווירה של דרמה ועניין עבור הילדים. הילדים הם הדור הבא של עם ישראל. אם נצליח לרתק את ליבם ולפתח אצלם סקרנות ואהבה לדברי תורה, ניתן לקוות כי ישתיתו את חייהם על יסוד ערכי מוצק של תורה ומצוות.

פסח הוא חג המעורר המון שאלות וקושיות. חז"ל סברו שנחוצים לא פחות מ - 30 יום כדי ללבן כראוי את כל עניני החג. אם יש לכם שאלה כלשהיא ניתן לפנות ל –1800-202-502 או לשלוח כאן

בברכת חג פסח כשר ושמח!